התמשכות הדיונים בתיקים אזרחיים ? 15-10-7-5 שנה, לא יפתרו ע"י בוררות חובה. זהו שלב ראשון ? להפרטת המערכת המשפטית ויצירת בעיות וסיבוכים חדשים לא פתורים.
יש פתרונות טובים יותר ? שדורשים תקציבים מחד, והיענות נמרצות ואומץ מאידך.
יצירת מערכת משפט אלטרנטיבית, אינה פתרון, אבל ברכה לעורכי דין.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"הצדק הוא כמו רכבת שתמיד מאחרת". (יבגני יבטושנקו)
"השהיית הצדק ? הוא אי צדק". (ו.ס.לנדור)
לב ליבה של הבוררות, הוא ההסכמה של שני הצדדים. לקחת את ההסכמה נטרלת את הרצון ההדדי לפתור את הסכסוך, מהר ובאופן אלגנטי.
חוק בוררות חובה ? נוצר כתוצאה מדילמה שמלווה את המערכת המשפטית זה כמה עשורים, והיא ההתמשכות בדיונים, בעיקר בתיקים האזרחיים, דיונים שנמרחים על גבי שנים וכשמגיעה ההחלטה כעבור 10,7,5 שנים, גם השופט וגם הצדדים, כבר שכחו על מה הסכסוך וחלקם אף כבר לא בין החיים.
לא לחינם נאמר לא פעם, שצדק שנעשה באיחור איננו צדק, לפעמים הוא אפילו עיוות ו/או אי צדק ועדיף היה שלא היה נעשה כלל.
הסיבות לכך בעיקרן ? חוסר בשופטים, חוסר בזמן שיפוטי, דחף להתדיינות מיותרת, גם במקומות שניתן להתפשר, להתגמש ולסיים סכסוכים.
העובדה שעם ישראל ? אוהב להתדיין, זאת לא סיבה מספיק חזקה למצב שנוצר.
העובדה שהצפת המקצוע, באלפי עורכי דין, מיותרים, בניגוד לנעשה בעולם, ביחס בין כמות עורכי דין לגודל האוכלוסיה, גם היא אינה סיבה מספקת לסוגייה הכאובה.
יש חוסר יעילות במערכת המשפטית שמוסיפה להעצמת הבעיה, ליד דיונים ארוכים מיותרים, שופטים שלא שולטים באולם ובסניגוריה. שופטים, שנותנים לצדדים לבזבז זמן, בטיעונים ובדיוני סרק ולא מנהלים את הדיונים הנמרצות, בקיצור ובענייניות.
בלי קשר לאמור לעיל ? חסרים למערכת שופטים, שיכולים למלא החסר והחלל הנחוץ לפתרון הבעיה. זה דורש תקציבים, זה דורש תשתיות, וזה דורש החלטות ממשלה.
יחד עם זאת ? ניתן להקל על המערכת ע"י הוספה הדרגתית של שופטים, כאשר חלק גדול מהדיונים יתנהלו אחרי הצהריים, כאשר אולמות בתי המשפט עומדים ריקים.
החוק המוצע ע"י שר המשפטים, מדבר על העברת סכסוכים כספיים עד 2,5 מיליון ש"ח לבוררות חובה ע"פ קביעת נשיא בימ"ש שלום או סגנו. על פסק הבורר ניתן לערער לבית משפט שלום ולהתחיל הדיון מחדש, ולכן לא משיג את מטרתו.
חוק בוררות חובה ? יש בו יתרונות, אך גם הרבה חסרונות. העיקרי שבהם ? ניתן לערער על החלטת הבורר, שפותח פתח להתדיינות חדשה ארוכת טווח.
כלומר: פתרון אחד יוצר מייד בעיה חדשה לא פחות מסובכת והאלמנטים של המחלה לא נעלמים אלא מתחלפים.
יש פתרון והוא לא מסובך
א. להשאיר את הבוררות בהסכמה, כמסלול מהיר ויעיל לפתרון סכסוכים אזרחיים.
ב. למנות בהדרגתיות, שופטים נוספים, מבין שופטים בדימוס, עורכי דין בדימוס ועורכי דין מן השורה שיסכימו להסדר.
ג. חוק בוררות חובה ? מדבר על סכסוכים כספיים עד שלושה מיליון ש"ח שאותם יפנו או לבוררות או לדיונים בפני שופטים שיתמנו והדיונים יתקיימו אחרי הצהרים בלבד.
ד. אם הנושא יצליח ? אחר שנת ניסיון, להעלות הסכום לדיונים לחמישה מיליון ש"ח.
נראה לי שהפתרון המוצע ? יכול להיעשות בהסכמה של כל הצדדים, כמובן אם הנושא הכספי ימצא פתרון נאות.
טובת הציבור במקרה זה ? דורש מהאוצר להתגמש ומשרד המשפטים לעמוד איתן בדרישותיו לקידום הפרוייקט.
הפרטת המערכת המשפטית ? רעיון שיחליש את שלטון החוק ויעצים את ההתערבות החוץ משפטי במערכות השלטון והחוק.
תפקיד משרד המשפטים, לא לדאוג לפרנסה של עורכי דין פרטיים, אלא לעשיית משפט וצדק למתדיינים, בנוחיות ובמהירות.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
